איך התחלת לאהוד את מכבי?
"מגיל אפס אני בתחום הכדורגל, תמיד אהבתי לשחק. מכאן באה האהבה לצפייה בכדורגל, אהבתי את מכבי חיפה בהתחלה, אבל אחרי שאבא שלי שמע שיש לי פוטנציאל להצליח הוא לקח אותי לשחק במכבי תל אביב בגיל 6. גם כי זאת הייתה קפיצת מדרגה בשבילי, אבל בעיקר בגלל האהבה שלו לקבוצה. בשלב הזה התאהבתי במכבי. ובגיל 9 החלטתי שאני רוצה מנוי ומאז עד היום יש לי מנוי לשער 11 (השער המזוהה ביותר עם אוהדי מכבי תל אביב)".

מה זה בשבילך צבע אדום?
"לא קיים צבע כזה. לא לובש בגדים בצבע הזה, לא יושב על דברים

 בצבע הזה, לא אוהב שאנשים שקרובים אלי לובשים את הצבע הזה".

 

איך אתה מרגיש לפני הכניסה לאצטדיון?
"במשך יום המשחק אני לא מפסיק לחשוב על זה. ולפני

המשחק כשאני מגיע לאצטדיון ורואה את הקהל ההתרגשות 

מתחילה: יש לי פרפרים בבטן, ועצבים בגלל האוהדים מהצד השני.

זה מתחזק אם יש משחק גדול, למשל דרבי, שזה המשחק הכי חשוב.
אני לא חושב על כלום חוץ מזה כבר כמה ימים לפני המשחק,
יש בי מין טירוף כזה".

 

וכשאתם מבקיעים גול?
"כשמכבי "שמה גול" אני נכנס לאקסטזה, וככה גם כל האוהדים בשער שאני יושב בו. כולם קופצים מעודדים ושרים וזאת האווירה הכי כייפית ומאחדת שיש".

ואם מכבי מפסידה?
"אני עצבני, מתכנס בתוך עצמי, האנשים שמכירים אותי יודעים שכשאני חוזר ממשחק הפסד, אסור להם לדבר איתי או לנסות להתגרות בי כי אני אגיב בלי מעצורים".

מה המקומות הכי מופרעים שהגעת אליהם בגלל האהבה הזו?
"בכיתה י', זאת הייתה התקופה שהייתי הכי פנאטי. חיפשתי לריב עם אוהדי הפועל כל הזמן. ואז הגיע יום הדרבי. הייתי באותה תקופה בארגון אוהדים, שזה אומר לבוא חמש שעות לפני המשחק למגרש בשביל לארגן את התפאורה, לעודד את השחקנים ולהטריף אותם. וברור שגם אוהדי ה"פועל" היו שם, הלכנו אליהם עם חגורות ומקלות, אני ועוד כמה אוהדי מכבי מהארגון, זה הגיע למצב שרדפו אחרינו שוטרים וכמעט תפסו אותנו".

אתה מצטער על זה?
"זה לימד אותי שלא שווה להתפרץ ככה, זה היה מוגזם ואפילו לא קשור לכדורגל. מאז עזבתי את ארגון האוהדים. הרגשתי שלא מתאים לי להתנהג כך. אני עדיין אוהד מכבי מטורף אבל אני לא נותן לאהבה שלי להביא אותי למקומות האלה".

איך מגיבה הסביבה הקרובה שלך להתמכרות למכבי?

"יש כאלה שמקבלים ומבינים. ויש המנסים להרגיע ולמתן אותי בכל מה שקשור למכבי. למשל סבא וסבתא שלי, הם התרגלו לעובדה שמכבי זה חלק בלתי נפרד ממני ושאני משוגע מכבי, אבל הם תמיד מזכירים לי שזה בסך הכל הפסד בכדורגל. הם כנראה לא באמת מבינים את המשמעות של מכבי בשבילי".

מה דעתך על מה שקרה בדרבי האחרון?
"הייתי שם. הגעתי שעתיים לפני המשחק, ובגלל שזה משחק שנחשב בבית שלהם הייתי צריך להשיג כרטיס. בלית ברירה קניתי כרטיס לשער של הפועל. הכל רק כדי לראות את מכבי. הייתי בטוח שזה עוד דרבי רגיל, אנחנו עכשיו בתקופה טובה אז היה לי די ברור שאנחנו הולכים לנצח. ואז קרה מה שקרה. אני חושב שהאשמים העיקריים הם האבטחה. שצריכים לשמור, זאת הייתה הטעות שלהם­­ שאוהד הפועל ירד לדשא והרביץ לזהבי. זה בן אדם עם עבר פלילי וזה יכול היה להיגמר יותר חמור. כל מה שקרה אחרי זה עם אוהדי מכבי שירדו גם הם למגרש, אני חושב שהם צודקים. כי טבעי שכשהם רואים שהכוכ­ב שלהם מקבל מכות הם יצאו להגנתו. ואוהדי

הפועל, התנהגו כמו חיות. במקום לגנות את

האוהד הזה הם עודדו אותו ועזרו לו. אבל כל

מה שהיה שם, הרס את הערך הספורטיבי

 של הכדורגל".

מה אתה יותר :אוהד מכבי או שונא הפועל?
"אוהד מכבי. כי לא באמת אכפת לי

ממשחקים של הפועל. ברור שאני אשמח אם

הם יפסידו אבל אני לא באמת מתעניין בזה

אלא אם כן זה נגד מכבי. כשיש משחק של  

מכבי אני מתרגש בטירוף, מחכה לרגע שאני

אגיע לאצטדיון, עוקב אחרי כל משחק 

ומשחק שלה".

 

אתה שלם עם האהבה למכבי?
"יש פעמים שהייתי מעדיף לא לאהוב ככה את הקבוצה הזאת. אבל זה פשוט חלק ממני, יש רגעים שהיא נותנת לי אושר ויש רגעים שהיא מבאסת אותי. ההרגשה שהיא נותנת לי לא משתווה לשום הרגשה בעולם. אז למרות הסיבוכים והעצבים כשהיא מפסידה, לא הייתי מוותר על האהבה למכבי בחיים".
 

נועם אדרי(18)אוהד שרוף של הפועל תל אביב, מגיל 3 נמצא באצטדיון לעודד את הקבוצה שלו וממש לא סובל צהוב.

איך התחלת לאהוד את הפועל?
"מגיל שלוש אבא שלי לקח אותי למשחקים של הפועל. בכל שבוע היינו הולכים. אני אוהב את הקבוצה ולא בהכרח את הדעות הפוליטיות שלה. בזכות אבא שלי התמכרתי ככה להפועל".

מה התחושה שלך לפני הכניסה לאצטדיון?

"זאת התרגשות עצומה. לראות את הקהל שלנו, שר את

השירים, את הקבוצה שאני אוהב. כל פעם מחדש זה מרגש

אותי. וכל פעם מחדש אני מצפה לניצחון של הקבוצה, במיוחד

במשחקים חשובים כמו דרבי".
 
וכשאתם מבקיעים גול?
"כולם חוגגים ביחד. הידיעה שהפועל מובילה, זה אדרנלין אחר.

ההרגשה לפני הכניסה לאצטדיון לא מתקרבת בכלל להרגשה

שהפועל "שמה גול".

איך אתה מגיב כשהקבוצה שלך מפסידה?

"אני מבואס, אבל אני אופטימי, יש גם הפסדים וצריך גם לדעת להפסיד, זה רק ספורט".

הגעת פעם למקומות "מופרעים" בגלל האהבה לקבוצה?
"לא. אני לא מחפש לריב. אני בא לעודד את הקבוצה

שאני אוהב. אם מדברים עליה דברים רעים אני ישר קופץ להגנתה, אבל אני לא מהאלה שיקפצו בכל הזדמנות למריבה".

מה אתה חושב על הדרבי האחרון?
"בושה לכדורגל. בספורט לא צריך להגיע לרמות כאלה. זה לא בסדר שאוהד תוקף שחקן לא משנה מאיזה קבוצה. ערן זהבי תרם שם

להתלקחות העניין, יש לו קטע כזה

שהוא מתגרה בקהל של הפועל. כי

הוא שיחק אצלנו בעבר, ובמקום לכבד

את הקהל והקבוצה שגידלה אותו,

הוא מנצל כל הזדמנות להתגרות בנו".

מה היחס שלך לצבע הצהוב?
"הצבע הצהוב זה הצבע השנוא עליי.

אין לי שום בגד צהוב בארון. זו מין

שריטה במוח, זה מגיל קטן ואני

מאמין שככה זה גם ימשיך".

 

 

איך מגיבה הסביבה הקרובה שלך להתמכרות להפועל?
"יש את אלה שאוהבים את הקבוצה והם בעדי, ויש כאלה שלא יכולים לראות את הקבוצה הזאת. יש כאלה שבכלל רואים את הקבוצה רק לפי הדעות הפוליטיות שלה וזה גורם להם לשנוא אותה מאוד. אני לא החלטתי לאהוד הפועל זה משהו שבא מהבית. ורוב האנשים מגיבים לזה בהבנה וקבלה חוץ מאוהדי מכבי כמובן".

מה אתה יותר אוהד הפועל או שונא מכבי?
"אני לא מהפאנטים שאומרים שהם שונאים את הקבוצה השנייה יותר מאשר הם אוהבים את הקבוצה שלהם. לא שאין לי בעיה עם מכבי, היא היריבה הכי גדולה של הקבוצה שלי. אבל אני בא לראות כדורגל ולא מתעסק בלשנוא קבוצות אחרות".